<h1>סמ"ג לאוין סימן ב'</h1>
<h2>דף פו.</h2>
שלא לחלל את השם שנאמר (ויקרא כ"ב ל"ב) לא תחללו את שם קדשי. וגרסינן במסכת יומא פרק אחרון עבר על מצות עשה ועשה תשובה אינו זז משם עד שמוחלין לו מיד שנאמר (ירמיה ג' כ"ב) שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם, עבר אדם על מצות לא תעשה ועשה תשובה, תשובה תולה ויום הכפורים מכפר שנאמר (ויקרא ט"ז ל') כי ביום הזה יכפר עליכם, עבר אדם על כריתות ומיתות בית דין תשובה ויום הכפורים תולין ויסורין ממרקין שנאמר (תהלים פ"ט ל"ג) ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם, אבל כל מי שיש בידו חלול השם תשובה ויום הכפורים ויסורין תולין ומיתה ממרקת, ועל זה נאמר (ישעיה כ"ב י"ד) ונגלה באזני וגומר אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון. ומפרש התם היכי דמי חלול השם אמר רבא כגון תלמיד חכם דשקיל בישרא מבי מטבחיא ולא יהיב דמי לאלתר, ומעמידה במקום שאין דרך הטבח לשאול הקפותיו, רב נחמן בר יצחק אמר כגון דאמרי אינשי שרא ליה מריה לפלניא רבינא בר אבודימי אמר כגון תלמיד חכם שחביריו בושים מחמת שמועתו, מהלכה זו אתה למד שחלול השם קרוי תלמיד חכם שאינו נזהר במעשיו וגורם שאומרים עליו דופי. ואני דרשתי לגליות ישראל כי [אותם] המשקרים לגוים וגונבים להם הם בכלל מחללי השם שגורמים שיאמרו הגוים אין תורה לישראל ואומר (צפניה ג' י"ג) שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית. ותנן במסכת אבות (פ"ד מ"ד) כל המחלל שם שמים בסתר נפרעים ממנו בגלוי אחד שוגג ואחד מזיד בחלול השם, ואין מקיפין בחלול השם (קידושין מ' א' וע"ש בתד"ה אין), ובפרק קמא דקידושין (שם) אומר שאם היו עונותיו וזכויותיו מחצה על מחצה וחלול השם בכלל, העבירות מכרעת.
